אימון אישי
את בלחץ?
את רודפת אחרי הזנב של עצמך?
לא מספיק טוב לך?
את יודעת שאת ראויה ליותר?
שאת רוצה לחיות בתוך החיים ולא ליידם?
את יודעת שהגיע הזמן לשינוי?
להכניס לחיים שלך יותר שמחה / איזון / נשימה… ?
אני רוצה ללוות אותך לשם.
אני רוצה להזכיר לך את הדרך,
להזכיר לך את עצמך.
אני רוצה לתת לך מרחב מוגן שיאפשר לך לעשות כל פעם צעד קטנטן.
אני פה בשביל לקבל אותך בלי שיפוטיות,
אני פה בשביל להקשיב לך.
שיחות אימון, תקשורת מקרבת, דמיון מודרך, קלפים, כתיבה, ציור, צילום…
צרי איתי קשר בכל צורה שנוחה לך ונקבע לנו פגישה, יש גם אפשרות לפגישה דרך מסך המחשב.
מה זה בכלל אימון אישי, ולמה לי להגיע לאימון?
אימון אישי על רגל אחת (עם שתי רגלים על הקרקע) / מאמר שכתבתי ב-10.2018 למקומון באזורי
תהיתי איך לספר על נושא כל כך רחב, וכדרכו של האימון האישי – החלטתי לשאול את עצמי שאלות… ולענות:
מה בכלל משך אותי לתחום של אימון אישי? הגעתי ללמוד את התחום מתוך ההבנה שאני אוהבת אנשים, וסיפורי חיים, ואני אוהבת לעזור לאנשים לראות את כל הטוב שיש בהם – ולהתפתח. אני אוהבת להיות "מישהי לרוץ איתה", ללוות אנשים בתהליכי התבוננות, מודעות ושינוי.
מה זה בכלל אימון אישי? אחד הכלים הכי חשובים של מאמנת הוא – לשאול. לשאול שאלות פתוחות, סקרניות – בשאלות יש המון כוח. הן עוזרות ליצור סדר, בהירות, גילוי ותובנות. אז כדרכו של האימון, הנה אני מנסה להציג לכם אותו דרך כמה שאלות מפתח…
- קרה לכם פעם שהייתם באיזשהי נקודה א' (המצוי) ורציתם להגיע לנקודה ב' (הרצוי) ו…. זה לא קרה? ו/או עדיין לא קורה?
- למה לדעתכם זה לא קורה?
- מה חוסם לכם את הדרך לשם?
- למה אתם בוחרים להמשיך להתנהל באופן שלא מאפשר לכם להגיע לנקודה ב'?
אז… מה המטרה?
זו שאלה מצויינת, שאלה אימונית מאוד חשובה. בגדול לאימון אישי מגיעים עם איזשהי מטרה, איזשהי נקודה ב', שאנחנו לא מצליחים להגיע אליה בכוחות עצמנו. או שמגיעים כי מרגישים כללית שמשהו בחיים שלנו לא מספיק עובד, לא מספיק טוב לנו, ואז תוך כדי תהליך האימון ממקדים ביחד את המטרה שחשובה לכם. חשוב להבין שמטרה היא דרך, היא לא נקודה.
המתאמנים הם שקובעים לאן הולכים, התשובות נמצאות אצלם, והאחריות על התהליך היא שלהם.
בשבוע יש 168 שעות, מפגש האימון נמשך שעה מתוך השבוע, ולכן לב האימון מתרחש ב-167 השעות הנותרות בשבוע, אונליין בתוך התרחשות החיים (אולי יותר מדוייק להגיד – אונלייף).
אז מה בכל זאת התפקיד שלי בכל הסיפור?
כמאמנת המטרה שלי היא לעזור, לתת כלים, להסתכל מבחוץ על המצב ביחד עם המתאמנים. אני אוהבת מאוד שורה יפייפיה בשיר של לאה גולדברג, שמתמצתת את מהות העניין בעיניי: "באת אליי את עיניי לפקוח, וגופך לי מבט, וחלון וראי".
- מבט = שרואה אותי מבחוץ
- חלון = שניתן להביט דרכו
- ראי = שמשקף לי את עצמי
אני שואפת להיות כל זה – לאפשר לאדם להתבונן בעצמו ובחייו מבחוץ, לשקף לו את מה שעולה, ולתת לו כלים וחלונות לראות את עצמו בעדם בעיניים חדשות.
אני שם כדי לקבל ולהבין את מי שמולי, לא כדי לתקן אותו. להרחיב לו את נקודת המבט ולהעלות לו את המודעות לגבי הבחירות שלו. מהרגע שאנחנו מעלים משהו לשדה המודע, זה כבר עניין של אימון וסטטיסטיקה – ככל שננסה יותר, יהיו לנו יותר הצלחות.
ומה כל כך טוב בזה?
זו דרך עם המון גילויים, יש בה עליות וירידות, וזו דרך שלאורכה מכל פעולה יש למידה, ומתוכה עוד פעולה, שמתוכה עוד למידה – וכך הלאה. מרתק להרחיב את נקודת המבט שבה אנחנו מסתכלים על עצמנו, לגלות מה מניע אותנו, מה מלהיב אותנו, במה אנחנו טובים. חשוב מאוד להתחיל תהליך ממקום משאבי, מלראות שהמון דברים שאנחנו לוקחים כמובנים מאליהם – הם ברכה מדהימה, והמון כשרונות שלנו שאנחנו נוטים לזלזל בהם, הם מתנה ייחודית שלנו.
באימון מסתכלים גם על ההתנהלויות, הדפוסים והאמונות שמעכבים אותנו. רובם מסתתרים בתת המודע שלנו ומנהלים אותנו "מאחורי הקלעים", עד שאנחנו מביאים אותם לקידמת הבמה, אל המודעות, ומתחילים לעבוד איתם.
ככל שאנחנו מודעים יותר, יש לנו יותר בחירה בחיים, הכוח חוזר לידיים שלנו ואנחנו יכולים לבחור בהתנהלויות שמקדמות אותנו (לבחור הוא פועל חשוב בתהליך).
מה האותיות הקטנות, למה זה בכל זאת קשה?
שינויים זה לא קל. חשוב לזכור ששינוי הוא תהליך מרתק, אבל יש בדרך גם בלבול, אי נוחות, תחומים לא מוכרים… שינוי לוקח זמן, כשמתחילים אימון אישי לוקחים על עצמנו מחוייבות. בדרך פוגשים תמיד גם 'שדונים', שהם ההתנגדויות הפנימיות שלנו, ועם הזמן לומדים להכיר אותם ולעבוד איתם.
חשוב להבין שכל מה שקורה – טוב. אולי הוא לא נעים, אולי הוא לא נוח, אבל הוא תמיד מקדם. חשוב להתחיל מלקבל שהמצב הוא כמות שהוא – לקבל זה לא אומר לאהוב את המציאות, אלא להפסיק להתווכח איתה. האימון עובד על הגמשת החשיבה, ככל שהאמונות שלנו פחות קשיחות, הן פחות מגבילות אותנו.
ומה הגוון שלך בתוך כל התחום הזה?
יש כיום אינסוף גישות, שיטות ותפיסות של אימון. אני משתדלת לשלב כל מיני כלים שלמדתי ואספתי בדרך. יש לי משיכה לעבודה דרך כלים יצירתיים, כלים עוקפי חשיבה, שמאפשרים לנו לכבות קצת את הרודנות של הרציונל ולפנות אל הרגש ואל תת המודע. אני אוהבת גם לשלב כלים של מדיטציה ודמיון מודרך ומאמינה מאוד בהשפעה החיובית שלהם על איכות החיים שלנו. כמובן שכל זאת בהתייעצות ולפי מה שמתאים לתהליך ולאדם.
מילה לסיכום?
בשנים האחרונות מושך אותי מאוד התחום של התפתחות אישית, ואני מבינה יותר ויותר שהתפתחות אישית עובדת מעולה כשהיא נעשית בתוך מסגרת. אחרת – זה מעגל סגור, ויש לנו המון פינות עיוורות. מסגרת והנחיה מאפשרות לנו לצאת לטיול מרתק בתוך החיים שלנו.