כולם כבר עוברים לכתוב על פסח ואני נתקעתי בפורים.
מה לעשות… כזו אני – קצת מתקשה לשחרר, ומאוד מתקשה לפספס הזדמנויות. ופורים הוא הזדמנות לפתוח צוהר… להציץ אל תוך עולם פנימי שלם.
מה מאפשרת לי מסיכה?
על מה אני רוצה שהיא תכסה?
מה אני מעיזה להגיד כשהיא עליי, שלא העזתי בלעדיה?
יצרתי עם הבנים מסיכות של שמשון השבלול והחשופית, גיבורי הספרון שלי (http://www.li-lah.co.il/שמשון-מתעורר-לחיים ) והשתעשענו בהן… היו כמה שיחות מעניינות, הצלחנו להסריט אחת כזו – אני ואורצ'יק מגלמים בה את שני החלזונות, ואופק מפגין יכולות צילום מרשימות ביציבותן, וגם מייצג את הקול הביקורתי המהדהד של הלחץ החברתי…
יש במסיכות ותחפושות משהו משחקי, משהו שמאפשר דברים שונים מבדרך כלל… וזה לא סתם ש'לא כל יום פורים'.
מזמינות אתכן, נשים יקרות, לעוד מפגש של 'נשים במעגל השנה' על כל הנושאים האלה ועוד. אני ו אפרת דגן, מורה לשיטת ימימה ובכלל מורה מופלאה, נהיה שם להעמיק איתכן אל נבכי הבדים המרשרשים, צבעי האיפור ותבניות הנפש…
פרטים והרשמה בתגובה הראשונה.