חלי ראובן טווה במילות הבדולח שלה את הנימים העדינים שמחברים בין אם לבת.
את התחינה שלנו להקשבה אמהית אינסופית, שגלומים בה כבר מראש רגעי אכזבה ותסכול בלתי נמנעים לאורך החיים.
ומצד שני את ההזדמנות העצומה שבמרחב הזה, שלא חדל מלהתקיים גם כשהחיים כבר מנתקים את חבל הטבור הזה מסיבותיהם שלהם.
אמא שלי כבר לא איתי כמעט 12 שנים, אבל הדיאלוג שלי איתה לעולם לא ייגמר. זה כנראה הקשר המכונן ביותר בחיי, שבנה את היחס שלי לעולם, לאנשים, לחיים.
"איפה את נגמרת ואני מתחילה אמא?"
את הרצף הזה נחקור יחד במעגל הבא של 'נשים במעגל השנה', מעגל ליום האם/משפחה ב-15.2 שאנחה עם אפרת דגן, מורה לשיטת ימימה.